מהפכות נפגשות 

"מהפכות נפגשות"

רשת דרך היין בבעלות משפחת שקד אחראית בין היתר על מהפכת היין בישראל לפני כמה עשורים. הם הראשונים שהתייחסו ליין מהבחינה השיווקית כפי שמתבקש. המטרה לא הייתה רק למכור יין , המטרה הייתה ועודנה לתת לאנשים כלים ללמוד יין, לטעום יינות מכל העולם ולחוות בפעם הראשונה יינות בסגנונות שונים. אם יקב רמת הגולן נתפס בעני כולנו כיקב מהפכני שסיפק יין איכותי ללא פשרות לפני שלושים שנה אז משפחת שקד ודרך היין היו המהפכניים בכל נושא קמעונאות היין בישראל.

לא עוד יינות מבושלים ומיץ ענבים מוזר של כרמל בשנות השבעים והשמונים כמו שלא עוד יינות שנמצאים ליד מדפי האורנג'אדה ובמחסנים הלוהטים של חנויות המכולת השכונתיות, לא עוד יינות אפרת שמוגשים באולמות האירועים שרובם תרמו רק לפתיחת סתימות בביובים בגלל החומציות שיש בהם . אלה יינות שיובאו דרך שקד ונתנו גם אפשרות להשוות ביין היבשות . נכון החתול השחור אכן היה יין שהיום דרך היין לא הייתה מייבאת אבל בזמנו זה היה מהפכה של ממש שהביא את עולם היין לציבור הישראלי. נכון להיום חנויות דרך היין הן היחידות שמחזיקות במסורת עיקשת כי יין זה מוצר ייחודי שצריך להנגיש אותו הן מבחינת המחיר והן מבחינת האיכות לכלל חובבי היין בישראל. אפשר למצוא על המדפים שלהם את רב היינות הישראלים גם הבוטיקים הכי הזויים ואפשר למצוא אצלם את היינות הכי נחשבים והכי מרתקים מהעולם הגדול וגם יינות לאספנים באלפי שקלים כפי שמתבקש מאנשי מהפכה שראו וטעמו כמעט הכל אבל מקפידים כל הזמן להיות עם אצבע על הדופק אשר מחויבים כל הזמן להיות ראשונים בכל מה שקורה בעולם היין. מבחינתם האצילות מחייבת .

בדיוק כפי שיקב רמת הגולן היה הראשון שהבין את הפוטנציאל הגלום באדמה, בפרי וביכולת הייננים לעשות יין טוב בארץ המטורפת הזו שלנו.

זו הפעם השישית שדרך היין מארחים את יינות רמת הגולן להשוואה עם יינות צרפתיים תואמים שיש בהם מן המשותף לדוגמה : שמפניה NV רוזה של דרפייה וירדן ברוט רוזה, 2008

או למשל Fils et Pere Gevrey Chambertin 2011 לעומת הפינו נואר 2009 מסדרת ירדן.

הטעימה מרתקת אבל לא בטוח שההשוואות נכונות ורצויות. כי לדעתי הקיבוע הזה של ההשוואה בין יינות צרפתיים קלאסיים שמקובעים בעשייה של עולם ישן מסורתי לא מתאימות לגמרי עם היינן הראשי של היקב ויקטור שונפילד. יכול להיות שמבחינת רומנטיקה וחשיבה שיווקית קל יותר למכור את המוצרים באופן הקלאסי אבל יקב רמת הגולן כבר מזמן לא יקב שעושה יין בסגנון הצרפתי הקלאסי, האסכולה היא קליפורניה ואוסטרליה. מזג האוויר מחייב תיקוני חומצה, העשייה חייבת להיות סטרילית כשמייצרים כמויות אדירות של יין, היין חייב להיות מותאם לחייך הישראלי ועל זה אני ארחיב בהמשך.  היינן ויקטור שונפילד הוא היינן הכי מהפכן בישראל ועל כתפיו הוא סוחב משנת 1992 את תעשיית היין הישראלית בשקט ובצניעות. אין ספור מנכ"לים, אין ספור יועצים כאלו ואחרים עוברים ומתחלפים בין היקבים הגדולים והוא,  הוא נשאר ודואג לשמור על הקיים תוך כדי התחדשות מתמדת ויכולת להחזיק עוד מספר ייננים מוכשרים ביקב עם ראש פתוח והכי חשוב שניתנת להם האפשרות להתבטא ביקב , הדור הצעיר הזה של הייננים שנמצאים סביבו הם בעלי ידע ומידע גדול מאוד עם התלהבות מטורפת הם רוצים כל הזמן לנצל את חומרי הגלם המשובחים יחד עם הטכנולוגיה החדשנית, הם יודעים שאירופה הקלאסית לא כל כך מתאימה לטרואר ולמזג האוויר הישראלי ולכן לא צריך לחקות אותו ולהיאבק סתם. כאשר היינן הראשי הקברניט הזה מאפשר את סיעור המוחות ביקב שלו אז ללא ספק מבינים כי המהפכה שהתחילה לפני שלושים שנים עדיין בעיצומה  וזה ההבדל המשמעותי בינו לבין יקב כרמל למשל שלא משכיל להבין זאת . (ההשוואה הכרחית הן מבחינת הגודל והן מבחינת שנות העשייה.)

יקב רמת הגולן הביא לטעימה את יינותיו ודרך היין שמו מול היינות הללו יינות צרפתיים שהם מייבאים. אני אתחיל בזה שכל היינות של רמת הגולן בנויים בשנים האחרונות לחובב היין הישראלי. גם ויקטור מבין בסופו של דבר שיין צריך למכור על מנת להתקיים ולכן יינות היקב יהיו תמיד יותר נוחים ונגישים לחיך הישראלי. יש תיקונים, יש מתיקות מדומה אופיינית שהישראלי אוהב , יש רכות ביין ויש צורך שהיין יהיה מלטף ו lovely או charming לעומת הקלאסיקה הצרפתית שתמיד קצת ברט ביין הפך אותו למיוחד או שמרים שהורגשו יתר על המידה בשמפניות שף אחד לא עשה מזה עניין להפך.

אני באופן אישי רוצה לטעום את היינות של רמת הגולן דווקא עם יינות אוסטרלים משובחים או קליפורנים שמרתקים בשנים האחרונות והופכים להיות מאוד איכותיים.ואת היינות היותר "מלוכלכים "  המזוהים עם הקלאסיקה הצרפתית להשאיר לכל מיני יקבי בוטיק.

בטעימה :

1:

שמפניה NV רוזה של דרפייה  וירדן ברוט רוזה, 2008.: שני מבעבעים שהם לא פסגת היצירה לא הצרפתית ולא הישראלית. הבלאן דה בלאן הירדני לוקח את שניהם בעניים עצומות. בשתי היינות המתיקות משתלטת והחמיצות גבוהה מאוד מה שבמבעבע הישראלי גמר לחלוטין את הטעמים וריחות השמרים הכל כך מתבקשים ביין מסוג זה.

מחיר הישראלי: 135 ש"ח מחיר הצרפתי 250 ש"ח

2:

ירדן סובניון בלאן 2013, 55 ש"ח מחירו ולידו הוטעם ה פומה של Henri Bourgeois 2012 110 ש"ח מחירו. הסובניון הירדני הוא יין מענג, רך, קריספי עם עוצמת פרי וריח מצוינות. צריך להגיש אותו קר מאוד על מנת להמנע מטיפת מתיקות ייתר שיש בו. במקבילה הצרפתית מדובר ביין גדול ופשוט מושלם.

3:

שרדונה אודם 2012 מחירו 90-  80 ש"ח  והצרפתי מולו מבורגון Saint-Aubin 1er Cru Sentier Du Clou 2009 מחיר : 90- 80 ש"ח . בטעימה הבורגון היה עמוס בריחות אפרסקים לבנים, העץ היה מאוד מינורי כי רק 20% מהיין שהה בו . הישראלי היה שופע ניחוחות אגס ויותר טרופי וכמובן שהעץ הורגש בו מאוד כיהה לשרדונה שהישראלי מעדיף.

4:

ירדן פינו נואר 2009: 100 ש"ח. ההתעקשות הזו על הפינו נואר הישראלי פשוט מגוחכת אף על פי ש 09 הייתה השנה הכי טובה לפינו הישראלי עד כה.

Dujac Fils et Pere Gevrey Chambertin bourgone 2011: המחיר 330 ש"ח פינו משובח עם המון תיבול, פירות בשלים בעיקר של דובדבנים ופטל הרבה גוונים של ריחות אדמה ופרי עוצמתי ויחד עם המינרליות הטובה שממלאות את הפה בחוויה מדהימה.

5:

ירדן קברנה סובניון כרם אל רום 2008 ( מגנום ) יין לאספנים לא נמצא על המדפים. היין בשל מאוד עם רמת מתיקות גבוהה והטאנינים החזקים שבו לא מאזנים את המתיקות, דווקא באף היין נשאר צעיר וירקרק מאוד ועושה רושם כי הוא לא התבגר מ 2008 ועד עכשיו בבקבוק. והבקבוק הזה מוכיח לדעתי את רצון היינן להתחבב על הקהל הישראלי ולהעניק לו פרי בשל ועוצמתי שהמתיקות בו שולטת ולא מאפשרת לשום דבר אחר לבוא ליידי ביטוי מלבד מתיקות.

המקבילה הצרפתית מבורגון עם שליטה של קברנה סובניון בבלנדשדרך היין שמה מולו זה: Chateau Senejac, Cru Bourgeois Haut Medoc 2010 מגנום. מדובר ביצירה טובה ומשובחת. יין מאוזן עם שפע של פירות יער ובקצוות ריחות של ארז ותבלינים. הטאנינים מפתיעים והם מאוד עדינים היין מעורר תאבון. היין מיועד לחברי מועדון דרך היין ולכן לא מופיע מחיר עליו. ( ולכל המתעצבנים למיניהם שאני לא מפרסם לפעמים מחיר אתם מוזמנים לחייג  1-599-505-909

ולבדוק ).

6:

מרלו כרם קלע 2011: מחירו 142 ש"ח היין יוצא למדפים בעוד שבוע.

יינות 2011 של רב היקבים כבר יצאו לשוק לפני שנה ואפילו שנתיים ועל זה שאפו גדול ליקב שמתחשב בקהל שלו. מדובר כמובן ועדיין ביין צעיר שצריך עוד כמה שנים כידי להיות במיטבו.

המרלו הצפוני הזה הפעם מצטיין בפרי טוב עם המון עשבי תיבול ופלפל ירוק שקצת שולט אבל אני מניח שהוא יעלם בעוד שנה שנתיים. זה מרלו שצריך לקנות עכשיו ולהשכיב.

מול היין הזה הוצב ה פומרול שמבוסס תמיד על המרלו ותוספת של 10% קברנה פרנק. היין הזכיר את המרלו הישראלי דווקא בגלל הירקרקות שבו ולא בכלל המרלו שהיה עמוס פרי אלה בעיקר הקברנה פרנק שדי השתלט עליו. גם פה השנים ירגיעו את היין וייתנו לפרי המשובח לבוא ליידי ביטוי. יין שגם אותו חייבים להשכיב לכמה שנים. 320 ש"ח

לסיכום:

משפחת שקד וחנויות דרך היין " האצילות מחייבת " שאפו

יקב רמת הגולן: 12 מיליון בקבוקים בשנה ו 30 שנות ניסיון מעניקות לו ללא ספק את התואר היקב המהפכני והטוב ביותר בארץ. זה יקב שאת יינותיו אני פוגש במקומות הכי הזויים שביקרתי בהם: החל משגרירויות ישראל בעולם ועד למסעדות בזאקופנה בפולין שתקועות על הרים מושלגים. ורק על זה מגיע להם את השאפו הכי גדול כי חוץ מהיותם יקב טוב עם מסורת הם ללא ספק השגריר הכי טוב שלנו בעולם. אז משתלה פרטית עם חומר ריבוי נקי ומשובח יש להם, יקב חדשני, יינן משובח , ייננים צעירים ונמרצים, ארנון הראל בארץ, יעל גיא בעולם, ראובן רובין ורועי יניב ( ג'וניור ) על ההדרכות. ומעל כולם מנכלי"ת  עם מחשבות וכוונות ורדרדות ושרק לא תפריע כמו שאומרים לפולטיקאים.